השבוע הראשון ללימודים

first day

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 


קהילת מרחב שבת שלום.

שנת הלימודים נפתחה ביום שלישי ביום הכרות וקבלת פנים לכלל הילדים והצוות בבית הספר ובגן.
קיימנו ביום שלישי טקס פתיחת שנה בית ספרי שבו היום שותפים ילדים וצוות כאחד.
ילדי כיתה א' – עברו בלווי ילדים בוגרים בשער וכן האזנו לשירים וטקסטים שהילדים הכינו ביחד עם רויטל ועדי.
בימי רביעי- וחמישי התחלנו בטעימות של השיעורים שמאפשרות לילדים ולנו לבחון את השיעורים השונים, את הצרכים שלהם.
הילדים כבר החלו לבקש בקשות ובהתאם לאחר שהילדים יחוו את כלל השיעורים ותסתמן תמונת בחירת השיעורים נערוך שינויים בהתאם.
בשבוע הבא – נתכונן לראש השנה במפגשי הבוקר, בשיעורים ובאמצעות הדוור המטייל- שיחלק ברכות לשנה החדשה שיכינו ההורים והילדים כאחד.
כמו כן נערוך תרגיל כניסה למרחבים מוגנים במסגרת ההערכות מערכת החינוך בהתאם להוראות של גופי הביטחון .
מן הנעשה בחטיבה היסודית:
שלושת הימים הראשונים של החטיבה היסודית עברו באנרגיות טובות, במצב רוח חיובי ובקליטה חלקה ונפלאה של כל הילדים החדשים בחטיבה היסודית.
במהלך השבוע חנכנו את המבנה החדש שלנו- בית החטיבה היסודית, אשר עד מהרה הפך למקום נעים למשחק, לשיחה או פשוט למנוחה. במפגשי הבוקר עסקנו בעיקר במשחקי היכרות אחד עם השני ובהבנת כללים וחוקים בסיסיים החשובים להתנהלות בחיי היום יום בבית הספר.
כמו כן, הילדים החלו להתנסות בשיעורים השונים במערכת במסגרת שבועיים של "טעימות", וביניהם גם כמה שיעורים חדשים בבית הספר כמו – מחשבים (acid), "המדענים הרעבים" ו-"מיתולוגיה, אגדות ומה שביניהם".
בשבוע הבא, ימשיכו הילדים "לטעום" ולהכיר שיעורים נוספים.
בנוסף, ביום שני הקרוב נקיים ארוחת בוקר חגיגית של כלל החטיבה לרגל פתיחת השנה החדשה (פרטים מסודרים על כך יישלחו בהמשך), ובין לבין נרבה להכין ברכות שנה טובה אחד לשני וגם לאנשים מיוחדים נוספים.
ועוד כמה מילים אישיות לפתיחת השנה:
אנו בתחילתה של שנה חדשה, שנת לימודים ושנה עברית.
כבכל שנה זו הזדמנות לבחון את שהיה ואת שיהיה.
במהלך הדברים שנשאתי בפני הילדים דיברתי על הצורך בשמירה על הייחודיות של כל אחד ואחד ועל הצורך בשיתוף ושותפות בין כולנו.
אני מקווה שמרחב יאפשר לכל אחד מאתנו השנה להיות הוא עצמו , תוך פיתוח היכולות, הרצונות והשאיפות האישיות.
אך בד בבד נתפתח כקהילה שבה כל אחד שותף ותורם מעצמו וביחד השלם יהיה מלא ואף יותר מכל חלקיו.
במסגרת ההתפתחות האישית והקהילתית – כל שבוע אביא בפניכם קטע/ סרט/ מאמר למחשבה כחלק מהשיח החינוכי שכולנו שותפים בו.
והפעם על  תפקדנו כמורים שמהווה בעיני בסיס לעבודה החינוכית שלנו במרחב.
מתוך: עד שחמלה תעורר- תור גונן.
"מהו מורה?
 המילים הן רק תזכורות, היא פותחת, אם אפשר היה ללמוד מספרים בלבד- כל העולם כבר היה חכם. אף ספר לא יוכל לענות לך על שאלה שבוערת בך כרגע, או להצביע על הדפוס שמנהל לך את החיים. ללמוד באמת- אפשר רק מאדם חי. דרך האנרגיה שלו. דרך הבל פיו. דרך מבט עיניים. דרך האינטונאציה שלו. דרך הויברציה שלו. דרך קומתו, דרך המחווה שלו, דרך האהבה שלו. המורה. ו'מורה' איננו דווקא זה שישב במשך שנים במנזר. הוא לא נמדד בגלימה שהוא לובש, במורים שהוא למד אצלם, בידע הכתוב שצבר, בשושלת. מורה הוא זה שבנוכחותו את חשה ערה במלוא מובן המלה. מורה הוא זה שבנוכחותו מתעוררת בך חרטה ובושה. מורה הוא זה שמצליח לראות אותך, להראות לך את עצמו ואת עצמך ללא חשש. עד שהמורה הפנימי שמהדהד בתוכך מתעורר לחלוטין."
שתהיה שבת שלום
ענבל
נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*