סיכום לא שגרתי לגן לא שגרתי

יצאנו לטיול אחרי החגים.

החלטנו לבחור שבילים חדשים.

שבילים מלאים הפתעות וסיפורים

כאלה שצומחים להם בין העצים.

ראשונה פגשנו בגברת “ציפור גן עדן “, שאיננה באמת ציפור אבל יש לה ציצית ומקור.

הציצית צבעונית לתפארת,  אך כשהיא מתייבשת אבוי לבושה נוצותיה שאינן נוצות , מתפרעות  לכל עבר . הצבעים שהיו כה מרהיבים הפכו חד גוניים חומים משעממים.

בהמשך השביל אחרי “גן העדן של הציפורים”,  עצרנו ליד שיח ירוק עם גבעולים  זקופים .  הייתה לו מעין שמשייה עמוסה בענפים . מאחוריה הסתתרו סיפורים אחרים

מרים אחותו של משה בנתה לו תיבה מאלה העלים ,  ושלחה אותו בעדינות לשוט ביאור . מרחוק שמרה על הילד הרך ששט לו  ביאור הזך.

הסתתרנו מאחורי הגומא הצפוף ממש כמו מרים ואח”כ צעדנו לעבר החורשה ומנינו שוב ושוב את המכות שקיבלו המצרים לפני שנכנעו לבני ישראל העבדים

דם צפרדע כינים ארבה ואיתמר אמר  שהיתה מכה ממש קשה שאותה הוא לא זוכר

אולי מכת קוצים או מכת גיבורים מה שבטוח שמשה החזק לא ויתר לרעים  הוא נילחם בפרעה והבריח את היהודים .

 מקליפות של עצים עשינו חרבות ונלחמנו גם אנחנו בכוחות הרשעים שמאיימים על כולנו בלילות ובבקרים.

יש להיות תמיד מוכנים כי אי אפשר לדעת מאין הם צצים.

הקליפות הארוכות מקופלות וארוכות נפלו להן בהמונים מעצי האקליפטוס הבאים בימים.

הם כל כך זקנים העצים בחורשה  , שאפילו כשחיברנו את כל הידיים בקושי חיבקנו את הגזע כולו.

הבטנו למעלה לשמיים , אי אפשר היה לראות את סופו

שיחקנו מחבואים והסתתרנו מאחורי העצים . הם היו כל כך רחבים שהצליחו להחביא שלושה ילדים חביבים

רצנו וקפצנו עצרנו התבוננו סיפרנו  סיפורים העלנו שאלות לחלקן היו תשובות….

התנדנדנו ושרנו אפילו סיפרנו בדיחות ו”נקרענו מצחוק”!

חזרנו אל הגן עמוסים בחוויות ועייפים

נשלח ב מרחבון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*